יום רביעי, 18 במרץ 2015

יום אביב עגום

יום אביב עגום - אילוסטרציה

התעוררתי לבוקר אביבי עגום, ומועקה שחורה וקודרת מקננת בבטני. התקוות שטיפחתי, אמונתי העזה בהגיון האנושי, בתכונת החמלה שבעם היהודי, כל אלה נמוגו עם צלצול הגונג של ספירת הקולות האחרונה שהכריזה על ניצחון בנוק-אאוט של דרך הנהנתנות, הסגידה לשליט הרומס ברגל גסה את נתיניו, המכחיד כל שיור של חמלה אנושית, של חברה אנושית החסה על האלמנה והיתום. הכאב הצורב בבני מעי דומה לכוויה שלא ניתן להרגיעה.

התעוררתי לבוקר אביבי שטוף שמש השורפת בקרניה כל עוון, חטאת ופשע של שלטון דורסני שלא בוחל בדרכי עורמה, שקר ורמאות גלויה בכדי לאפשר למשפחה נהנתנית להמשיך לחיות ולמשול בציבור הנאנק תחת שיגיונותיה.

בוקר אביבי זה יהפוך בימים הקרובים לרגע מכונן בהיסטוריה של עם ישראל בארצו. זה היום בו מדינת ישראל הפכה לנסיכות של שוטים הבטוחים שבחרו בדמוקרטיה. הם בהצבעתם הוכיחו שרצונם בשלטון נהנתני של נסיכות. הם אוהבים להיות ואסלים של משפחה המתנהלת כבית מלוכה. הם הצביעו בעד נסיכות ששולטים בה שלושה ראשים. האחד שנבחר במו ידיו בכספי טייקון, ובאמצעות מידת ערמומיות ונבזות אישית בלתי שגורה הפך לשליט הדומה להורדוס ושיטת שלטונו. השנייה הפכה למלכת העריצות האישית והחברתית. והראש השלישי, סמוי מאחורי הקלעים, בעל ההון שהוסיף לנכסיו נסיכות קטנה ורעשנית שתאדיר את שמו בדם בניה שיפלו תוך הגנה על מדינה שהם לא בעליה.

ביום אביבי זה עצוב לי שבעתיים, כל כך קיוויתי ששלטון אחר יחזיר את המדינה למה שאהבתי ולחמתי למענו. שלטון ערכי חומל שמעמיד במקום הראשון את האזרח ומעמיד את עצמו במקום העניו והצנוע. זה שפועל בראש ובראשונה להבטיח בטחון אישי, כלכלי ומדיני לאזרחיו. אני פשוט לא מאמין איך הגענו לתוצאת בחירות כזו. מה יכול להביא אדם הנאנק להביא פרנסה, להיטיב את סיכויי ילדיו להישאר בארץ לבנות בית ולהקים משפחה - מה מביא אדם כזה לבחור בשלטון שמבטיח לו ההפך?

אין זאת אלא שמשהו בסיסי מאד בלשד המבנה השכלי שלנו פגום. משהו שמייצר מסקנות הפוכות מההיגיון. מהיכן הגיע ה-DNA הזה? הייתכן שהבאנו זאת עימנו מהדפוסים שנרכשו והוטמעו בנו בגלויות השונות? כשעבדנו עבור הפריץ, כשחיינו בגטאות, בקהילות סגורות, כשהערצנו את השליט בעל ההרמונות גדושי הנשים שיש לקשטן ולפנקן על יגיע עמלנו.

תוצאת הבחירות תיבחן בעתיד הקרוב והרחוק ואין לי אלא להישען על דברי המלך רחבעם אל העם שבא לבקש על נפשו: "קוטני עבה ממתני אבי, אבי הכביד את עולכם ואני אוסיף על עולכם. אבי יסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים". העם שמע, הפנים והתפלג למלכות ישראל ומלכות יהודה. 

זו התוצאה לה ייחלתם?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה