הטיה קוגניטיבית, אשליות וכל מה שביניהן

מבוא

תקופת בחירות משולה לדידי ליום חשבון נפש. זהו מין חשבון נפש, שנעשה מהטעמים היותר נכונים של להיות אזרח במדינה שפויה, של היותי מרכיב עיקרי בתא המשפחתי המצומצם והנרחב, של ישראלי הנמצא במחצית השנייה של חייו ... ועוד קצת, ובעל עבר גדוש וניסיון המתבטא בצלקות נפשיות וגופניות.

חשבון הנפש הפרטי שלי נשען על כל אלה, ועל הפעילות העירנית המתקיימת בתקשורת, בפרשנות, בעמדות הצדדים הניצים ובסקרים המתפרסמים חדשות לבקרים. אני מנסה לפלס את דרכי במבולקה הבלתי פוסקת ומנסה להתרכז באמיתות העובדתיות, שחלקן לצערי דל מאד בתקופה שכזו. 

מדי בוקר אני תוהה ומחפש עובדות מבוססות, ונדהם לגלות את נוכחותן הדלה - אם בכלל. אני תר בערפל העילגות הלשונית המבטאת דברים ונושאים שמזכירים את סיפורו של הברון מינכהאוזן או לחילופין את התנהלותו של דון קישוט מול טחנות הרוח. לא בכדי אני מזכיר סיפורי עבר אלו. אני נדרש להם, מאחר ונראה לי שהם הופכים למציאות במערכת הבחירות הנוכחית (ייתכן שהיו כאלו גם במערכות בחירות קודמות אך אני הפנמתי זאת רק כעת. גיל וניסיון כבר אמרתי?).

למדתי שהדרך הנכונה והטובה לבחון החלטות, הבטחות, מימוש יעדים ומטרות, הינה על פי התוצאות. הבנתי גם שבדרך זו ניתן לבדוק את מי שהוביל, הבטיח והציב מטרות. קיים קושי לבחון את מי שעדיין לא ישב על ההגה, את מי שעדיין לא ראה משם ונמצא עדיין כאן. בכדי לעשות זאת, נדרשת הערכת סיכונים מושכלת שיכולה להתקיים אך ורק על בסיס נתוני אמת, עובדות וראיות.

בנקודה זו, הבנתי שבכדי לנסות ולהבין את המתרחש, עלי לנסות ולחפש עוגנים מדעיים עובדתיים שיאפשרו לי (ואולי גם לכם) להתנהל בחשבון הנפש ולמעט בשגיאות הצבעה.

הגדרות

החיפוש בתחום המדעים מחייב בירור הגדרתי למילים כמו אשליה (אילוזיה) או הטיה קוגניטיבית, או אפילו מיראז'.

• אשליה – עיוות בתפיסה החושית. הידועה, הינה האשליה האופטית אך יש גם כאלו היכולות להטעות את המוח ולגרום לו לתפוס משהו באופן מסוים על אף שאיננו כזה.
   
• מיראז' – מראה תעתועים. בדרך כלל אופטי.
   
• הטיה קוגניטיבית – דפוס או נטייה שיטתית לא אקראית של בני אדם לטעויות בתפיסה, בזיכרון, בחשיבה או בשיפוט.

איך אי עשייה מושכת מצביעים? איך ייתכן שאנשים עדיין מאמינים למי שהבטחותיו היו כאבק ברוח? איך ייתכן שמי שלא עשה במקרה הטוב - או קלקל במקרה הרע - מצליח להפיל את האשמה על אחר? איך קורה שמי שמציג את עצמו כמר ביטחון ומעשיו מעידים שאיננו כזה, מצליח להונות ציבור שלם ההולך אחריו כסומא?

אין זאת אלא אחד מאלה: אשליה, מיראז' או הטיה קוגניטיבית.

אני אישית תומך באחרונה, מאחר שברבדים תחתונים שלה, ברזולוציה יותר מפורטת, ניתן למצוא הגדרות מדויקות יותר כמו אפקט העדר, הטיית זיכרון, הטיית קשר ואפילו את אפקט הבומרנג. מי שירצה להעמיק בנושא ימצא את הדרך לבד. כל ההגדרות הללו מהוות הסבר מספק לתופעה, אך מעבר לכך עשויות לסייע למתמודדים לנצח אותו אם ישכילו להשתמש בהן כיאות. קרי: להסיר את המסכה מעל פניו.

בחינת העובדות בחתך תחומים:

אתחיל בהצבת העובדות בתחומים השונים שבחרתי אקראית.

מדיני-בטחוני:

במאמר קודם דנתי בנושא הגבולות ולכן זה מתייתר כעת, אך עדיין אדרש להישען במקומות מסוימים על המאמר הקודם.

בשנת 1981 החילה מדינת ישראל את החוק הישראלי ברמת הגולן והפכה אותה לחלק אורגני של מדינת ישראל. בדרך זו הבהירה המדינה לעולם את ריבונותה על חבל הארץ הזה. מדינת ישראל לא פעלה כך ביהודה ושומרון. אי הגדרת איו"ש כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל נושאת בחובה משמעות ברורה וחד משמעית. אנו שולטים באיו"ש זמנית בלבד מתוקף סיבות ביטחוניות ומדיניות, וסביר להניח שתמורת הסכם שמקנה לישראל בטחון יימסרו חלקי הארץ הזו לצד ג'.

המצב האנומלי הזה נמשך כמעט חמישים שנים. תקופה כזו משולה לשני דורות לפחות בהן המשתנה הדמוגרפי מקבל משנה חשיבות והופך להיות משפיע עיקרי על קבלת החלטות במישור הגיאופוליטי. השפעתו ניכרת בהגדרות כמו "שתי מדינות לשני עמים" או מדינה אחת עם סוגי אזרחות שונים או אפילו שטות כמו אוטונומיה אתנית.

ביבי שמנהל את המדינה זמן רב (מדי) עדיין לא הגדיר עמדה מדינית מוצקה וחד משמעית - לא לעם ישראל ולא לעולם. הוא מיטיב להשתמש בבעיה הזו בכדי להגדיר מתנגדים. "הם" רוצים לתת, "הם" ייתנו את ירושלים. ייתכן שזה נכון וייתכן שלא. אך מה אתה ביבי רוצה לעשות עם זה? או יותר מדויק – מה עשית עם הבעיה הזו בשנות שלטונך, מעבר ללהשתמש בה כחרב נגד אלו המתמודדים כנגדך? לא תוכל להכחיש את הצהרת בר אילן, כמו שלא תוכל להכחיש אמירות הפוכות באותו נושא. אם אתה חושב שחבל ארץ זה חיוני למדינה - עשה בו את מעשה רמת הגולן. אי עשייה הינה עשייה. בכך שלא החלת את החוק על איו"ש הבהרת לנו ולאחרים שאתה מתכוון לסחור בו. מכאן, ברור שאתה מתכוון לעשות את מה שאתה מאשים אחרים שמתכוונים לעשות. להזכירך: עיר האבות, חברון- המקום בו קבור אבי אומתנו, נמסרה על ידך לאחרים. היושר מחייב שלא תלין על אחרים. אך זה כנראה רחוק ממך.

כלכלי

כמעט כל אמת מידה כלכלית שתבחן את החלטותיו של ביבי כמנהל (בינוני, יש לומר) של המדינה, תמצא כישלון.

מעמד הביניים, שמרבית העוסקים בו מהווים את שלד הבוחרים של הימין - קרס. 60.000 מפעלים קטנים, עסקים, עצמאיים קרסו ונסגרו. רמת ההשקעות הפרטיות במשק ירדה בכמעט 5%. רכישת דירות מחייבת פי שלושה חודשי משכורת מהמקובל בעולם. נתוני מרכז המחקר של הכנסת מראים שמחירי המזון בישראל זינקו בין 2008-2013 ב-34% מול 16% ב-OECD. צעירים בעלי משפחות שעובדים לא מצליחים לעמוד בהוצאות השוטפות החיוניות. ישראל בניהולו של נתניהו לא משקיעה במנועי צמיחה, אלא בדיור מוגן לקבוצה מיוחסת בשטח שאינו רוצה/מעז לספח ומוכן לכאורה לנהל עליו מו"מ.

בניהולו, התהפכו היוצרות במשק המדינה, במקום שמדינת תל אביב תתרחב ותשפיע לטובה על הפריפריה, החלה הפריפריה לכבוש שטחים במרכז. העניים נמצאים כבר בכל מקום, הם לא נחלת הפריפריה יותר.

מדינת ישראל הינה משק חזק למרות ההתנהלות ובזכות הישראלים המממנים את המשוגות.

חברתי

במהלך שנות שלטונו של ביבי הועמקו הפערים החברתיים והאתניים. רמת הלכידות הלאומית שהגיעה לשיאה לפני מלחמת יום הכיפורים הידרדרה למלחמת מעמדות, למלחמת מוצא גנטי, מלחמת חילונים בדתיים, למלחמה אתנית ועוד כטוב בעיניכם.

מהו מנהיג? מנהיג  בא לידי ביטוי ביכולתו לאחד ולגבש את קבוצתו ולהובילה להשגת המטרות של הארגון. מנהיג אינו מטיל אשמה על כפיפיו (ע"ע מני נפתלי). על פי בחינת התוצאות, ביבי הינו כישלון גמור בתחום החברתי. מאחר ואחידות/לכידות הקבוצה משנית אצלו ליתרונות הפוליטיים של פיצולה. ביבי במעשיו, אמירותיו ופרסומיו מוודא שהחברה הישראלית תישאר מפוצלת. דרכו הניהולית של ביבי מקטינה את הרצון הפרטי להשתתף במשימות הקולקטיביות-לאומיות.

חינוך

למרות הכוונות הטובות של תחילת ממשלתו של ביבי בפתיחת מסלול הלימודים בגיל 3, חוסר נחישותו בא לידי ביטוי בביורוקרטיה המורכבת שמונעת את יישום התכנית, בחוסר תקצוב מספיק ובחוסר עניין אישי שלו לקיים את הבטחותיו. זו תוצאה שמשקפת את אזלת ידו כמנהיג, את עליבות הניהול וחוסר הנחישות. כל ההצהרות שלו התפוגגו כאבק.

איך עדיין ממשיכים לתת לו אשראי כמנהל?

בריאות

כל מילה שאוסיף בנושא תגרע. מצב מערכת הבריאות הלאומית מעמיד בסכנה את מרבית אזרחי המדינה.

סיכום

הדרך היחידה להבין את שיעור התמיכה הנוכחי בראש הממשלה הינה בעזרת ההגדרה "הטיה קוגניטיבית".

דפוס ההתנהלות של מצביעיו, מעיד על טעויות בתפיסת מציאות, בתהליך חשיבה סדור ובוודאי שביכולת שיפוט בסיסית. אין הסבר הגיוני אחר לאמירות שמושמעות ע"י תומכיו בסקרי דעת קהל, בתחקירים בטלוויזיה ובתכניות הרדיו.

זה פשוט בלתי נתפס, איך אדם העורך קניות בשוק הכרמל תוך ספירת מעותיו ובירור מחירים מצהיר שהוא ממשיך לתמוך בביבי. אחרי כל הכישלונות שלו, שרק מקצתם מפורטים לעיל, אנשים מצהירים שאין עוד מלבדו.

הדרך לנצח את הרוע היא להשתמש בו כנגדו. אסור לנו להתנהג בפוליטקלי קורקט, הקפדה על נימוסים והליכות במאבק תגרום להמשך הידרדרותה של המדינה והחברה הישראלית. עלינו להתייחס למערכת הבחירות הנוכחית כקרב על דמותה ועתידה של מדינת ישראל, ובמלחמה כמו במלחמה - יש להלחם בנחישות בכדי להשיג ניצחון. ההתנהלות במתכונתה כיום משמעותה אחת. ביבי ימשיך להוביל אותנו לאבדן המדינה.

מי שיכול למצוא הסברים הגיוניים לכך - שיקום.